אודות​ דרכי הקריאה

מעבדי הקריאה

 

אנשים רבים תוהים כיצד זה ייתכן שילד או נער שלא מצליח לקרוא, יכולים וניתן לעזור לו במכון מקצועי? התשובה מאוד פשוטה: משל למה הדבר דומה – טכנאי של מכונת כביסה, הטכנאי המיומן יודע כיצד פועלת מכונת הכביסה כאשר היא תקינה. ולכן, כשנוצר תקלה, הוא יודע באיזה חלק צריך לטפל / להחליף וכדומה. כמו כן במובן מסוים בנושא הדיסלקציה. ברגע שאיש המקצוע יודע כיצד "פועלת" הקריאה הסטנדרטית של האדם הממוצע, הוא יודע היכן להפנות את הזרקור, והיכן לשים את הפוקוס.

 

וכיצד באמת פועלת הקריאה?

למעשה ישנם ארבעה "מעבדים" שהם אבני היסוד והתשתית של הקריאה של כל אחד מאיתנו ואלו הם: 1) המעבד התבניתי 2) המעבד הפונולוגי 3) המעבד הסמנטי { 4) מעבד ההקשר }

1) המעבד התבניתי – מסייע לנו "לצלם" ולתפוס את המילה כתבנית אחידה בצורה גלובלית, ללא תהליכי פירוק והרכבה. וכך נשמר לנו במוח "צילומים" של עשרות אלפי מילים.  

2) המעבד הפונולוגי – מסייע לנו להיכנס לתהליכים של פירוק והרכבה, לרדת לרזולוציה של רמת הפונמה – רמת הצליל הקטנה ביותר. להרכיב מילה שלמה ממספר פונמות, וכן לפרק מילה למספר פונמות. החשיבות למודעות הפונולוגית בשנים האחרונות גדולה מאוד.

3) המעבד הסמנטי – אינו דומה אדם הקורא מילה שהוא מבין את הפירוש והמשמעות שלה, לאדם הקורא מילה שאינו מבין את הפירוש והמשמעות שלה. לדוגמא: פָלָזַכְצֶלְטִיו. נכון, אמת  הדבר שזוהי מילת תפל. אך צריך לזכור שהילד הרך בעודו מתחיל את צעדיו הראשונים בקריאה, כל מילה שהיא "מילה גבוהה" תהא בעבורו מילת תפל. כגון; פאתי. גיגית. ספקולציה. בוהה. מחלחל. בצרתי. כורה. מרופט. נגאל. וכן על זה הדרך.   

4) מעבד ההקשר – לגמרי מובן שכאשר מילה נמצאת בתוך טקסט, הרבה יותר קל לקשר אותה לנושא המדובר מאשר כאשר היא בודדה. הדוגמא הידועה היא משפת הארמית בתלמוד הבבלי המילה "חמרא" מתפרשת לעיתים כחמור ולעיתים כיין. וכיצד נדע? הכל לפי ההקשר והנושא.}

 

וביתר הרחבה: המחקרים בשנים האחרונות הוכיחו בצורה חד משמעית שקושי במודעות הפונולוגית וביכולת העיבוד הפונולוגי משפיע בצורה ישירה על הקריאה. סיבת הקושי – בעיבוד הפונולוגי נובע מכך שחלק מסוים במוח באזור האחראי על עיבוד הצלילים לקוי. וכתוצאה מכך אינו מעביר את ה"מסר" של צלילים קצרים למרכזים האחראים במוח.

 

נקודה נוספת: ה"מודעות הפונולוגית" היא כמו המשל של התרנגולת והביצה. היא מסייעת כבסיס ושלב ראשוני להתפתחות הקריאה וכן הפוך; קריאה מרובה מסייעת להתפתחות המודעות הפונולוגית.

 

באופן כללי. תלמיד שהמעבד התבניתי שלו טוב וחזק ולעומת זאת המעבד הפונולוגי שלו חלש. יהיה לו קל יותר בקריאה ללא ניקוד. וקשה יותר במילים כמו פסוקים בתנ"ך. ארמית. סליחות. פיוטים. ואילו התלמיד שהמעבד הפונולוגי שלו תקין וחזק והמעבד התבניתי שלו חלש. אצלו זה יהיה ההפך – קשה בלי ניקוד, וקל בתנ"ך סליחות פיוטים.

כמו כן המעבד הפונולוגי יעזור לנו בפענוח של "מילים הומוגרפיות" כלומר כתיב זהה וניקוד שונה: "אכלו" א) אָכְלוּ ב) אֻכְּלוּ או: "מתון" א) מָתוּן ב) מִתּוּן או: "שקט" א) שֶׁקֶט ב) שָׁקֵט ג) שֶׁקָּט

 

שימו לב: המעבד האורתוגראפי מתייחס ומשויך לערוץ החזותי. לתפיסה חזותית טובה או פגומה. ואילו המעבד הפונולוגי מתייחס לערוץ השמיעתי. 

 

דבר נוסף. תלמיד שיש לו בעיה במעבד האורתוגראפי תגרום לכך שגם במילים ארוכות ומוכרות הנפוצות ושכיחות. שהתלמיד נתקל בה פעמים רבות. הוא ייאלץ שוב פעם לפענח זאת ולהתאמץ כאילו פעם ראשונה הוא קורא זאת. כיוון שהוא לא "צילם" ו"הפנים" את המילה. למשל המילה: "אוטובוס". הילד בעל תבנית חלשה לא "יקלוט" את המילה. וישקיע מאמצים כל פעם מחדש על מנת לזהותה. כמו כן ה"ניחוש" בקריאה יהיה אצלו נמוך. ואילו האיטיות מרובה. ההיפך מתלמיד בעל תבנית טובה - מעבד אורתוגראפי חזק ומעבד פונולוגי חלש, שהוא ירבה לנחש. ולעומת זאת לא יקרא לאט. אלא "יטוס" בקריאה ללא ריסון ובקרה בדרך כלל.

 

ובנוגע למעבד הסמנטי. חשוב להבין. המעבד הסמנטי גורם בעצם לבדיקה פיקוח ובקרה לקורא. למשל: ילד שיקרא: מָכַנִיִת ישוב ויתקן את עצמו ל: מְכוֹנִית. או למשל המילה מֶשֻׁרַד הוא יתקן זאת למילה הנכונה: מִשְׂרָד. וכן על זה הדרך. ואילו הוא לא היה מודע למילה הזו בלקסיקון ובאוצר המילים האישי שלו. הוא היה נשאר עם הטעות.

על מנת להבין את חשיבות שלושת המעבדים בקריאה - ניקח לעצמנו משל: נניח שיש לנו שני מקרים של רכב. במקרה הראשון ראובן נוסע ברכב חדיש ביותר. הדגם הכי עדכני והכי משודרג שקיים בשוק. הכביש עבר רק השבוע ריבוד איכותי וכך הכביש חלק לחלוטין. כמו כן הדרך מוכרת היטיב לראובן. שנוסע זה עשרות שנים בכביש זה. ובכן אנו מבינים שני דברים לאור הסיטואציה הזאת: א} מהירות הנסיעה של ראובן יכולה להיות מהירה מאוד לאור הנתונים. ב} בעיקר "חוויות" הנסיעה של ראובן היא חוויה מתוקה של כיף והנאה. לעומת זאת שמעון חברו נוסע ברכב מיושן ביותר. נניח חיפושית משנות השישים. תנאי השטח שלו הם שדה קוצים וסלעים. וגם הדרך לא מוכרת זה פעם ראשונה ששמעון דורך במקום זה. הרי לנו תלתא לגריעותא:

 

1) כלי העבודה (הרכב) 2) תנאי השטח (סלעים וקוצים) 3) הדרך עצמה (לא מוכרת). אנו יכולים לנחש לאור הסיטואציה שני דברים: א} נסיעה מאוד איטית ו"זחלנית" לאור כל הנתונים. ב} התחושות הקשות מאוד בנסיעה מסוג זה. בוודאי לא "חוויה" מי יודע מה.

 

הנמשל: בקריאה כאשר חסר את שלושת המעבדים דלהלן. הרי לנו "חוויה" לא נעימה. איטית. תקועה. זחלנית. וברוב המקרים חרדתית. ואפילו עד כדי שנאה של ממש לקריאה!!! 

שלח

תודה על פנייתך אלינו.

תודה על פנייתך אלינו.

ניצור איתך קשר בזמן הקרוב.

שדה זה חובה.

שדה זה חובה.

שדה זה חובה.

לקבלת פרטים נוספים, מלאו את הטופס המצורף:

1599-544-544​